אלי מפחד להיכנס לגן החדש, עד שהוא פוגש את שוש הצבה, שגם היא מתחבאת.

נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!

• מִצְאוּ אֶת שׁוּשׁ בְּכָל עַמּוּד.

• צַיְּרוּ צַעַד קָטָן שֶׁעֲשִׂיתֶם הַשָּׁבוּעַ.

פינת ההורה

גם כשמפחדים, אפשר לעשות צעד קטן. ומי שעוזר לאחר, עוזר גם לעצמו.

שלוש שאלות לשיחה

  1. למה אלי לא רצה להיכנס לגן?
  2. איפה בגוף מרגישים פחד? איך זה מרגיש?
  3. מה עוזר לך כשקצת מפחיד?

רעיון לבית

טקס פרידה קבוע: חיבוק, משפט קבוע ומדויק ("אני באה אחרי ארוחת הצהריים") ונפנוף. לא מתגנבים החוצה, גם כשזה נראה קל יותר.

טיפ: במקום "אין ממה לפחד", אמרו "אני רואה שאתה מפחד, ואני כאן". פחד שקיבל שם, קטֵן.

משפט לשבוע: צעד קטן, ועוד צעד קטן.

מָה לָמַדְנוּ?

גַּם כְּשֶׁמְּפַחֲדִים, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צַעַד קָטָן.

אמא ואלי מתחבקים חיבוק פרידה ליד השער. אלי מנופף, ועל פניו חיוך קטן ואמיץ.

אִמָּא נוֹתֶנֶת לְאֵלִי חִבּוּק גָּדוֹל. „אֲנִי בָּאָה לָקַחַת אוֹתְךָ בַּצָּהֳרַיִם.“ הַבֶּטֶן שֶׁל אֵלִי עוֹד קְצָת מְכֻוֶּצֶת. אֲבָל רַק קְצָת.

★לְהִתְרָאוֹת, אִמָּא!

12
אלי באמצע החצר, מופתע. טל, גיל ונוי מנופפים לו בשמחה, וקובי לידם.

פִּתְאֹם אֵלִי מֵרִים אֶת הָרֹאשׁ. הוּא כְּבָר בְּתוֹךְ הַגַּן! טַל, גִּיל וְנוֹי מְנוֹפְפִים לוֹ לְשָׁלוֹם.

★אֲנִי בַּגַּן!

11
שוש ואלי הולכים זה לצד זו על הדשא, לאט, עמוק יותר לתוך החצר.

שׁוּשׁ הוֹלֶכֶת עַל הַדֶּשֶׁא, וְאֵלִי הוֹלֵךְ לְיָדָהּ. הֵם לֹא מְמַהֲרִים. צַעַד, וְעוֹד צַעַד.

★צַעַד קָטָן.

10
הראש של שוש מציץ מהשריון, ואלי מחייך חיוך גדול ומופתע.

לְאַט לְאַט, רֹאשׁ קָטָן יוֹצֵא מֵהַשִּׁרְיוֹן. שׁוּשׁ מְצִיצָה. אַחַר כָּךְ יוֹצֵאת רֶגֶל, וְעוֹד רֶגֶל.

★שׁוּשׁ יוֹצֵאת!

9
אלי יושב על הדשא ליד שוש, בלי לגעת בה, ולוחש לה. הידיים שלו על הברכיים.

אֵלִי מִתְיַשֵּׁב לְיַד שׁוּשׁ, לְאַט וּבְשֶׁקֶט, כְּדֵי לֹא לְהַבְהִיל אוֹתָהּ. „אַל תְּפַחֲדִי,“ הוּא לוֹחֵשׁ. „אֲנִי פֹּה.“

★אֲנִי פֹּה.

8
אלי עובר את השער בצעד קטן וזהיר. אמא ודינה מאחוריו, מעודדות.

אֵלִי רוֹצֶה לִהְיוֹת קָרוֹב לְשׁוּשׁ. הוּא עוֹשֶׂה צַעַד קָטָן. וְעוֹד צַעַד.

★צַעַד קָטָן.

7
אלי מסתכל מהשער על שוש. על הפנים שלו מבט של הבנה. דינה לידו.

„גַּם שׁוּשׁ חֲדָשָׁה בַּגַּן,“ אוֹמֶרֶת דִּינָה. „הִיא מִתְחַבֵּאת כִּי הַכֹּל עוֹד לֹא מֻכָּר לָהּ.“ אֵלִי מִסְתַּכֵּל עַל שׁוּשׁ. הוּא מֵבִין אוֹתָהּ.

★גַּם שׁוּשׁ מְפַחֶדֶת.

6
על הדשא, ליד עלה חסה גדול, יש שריון ירוק וסגור. לא רואים ראש ולא רגליים.

בַּחֲצַר הַגַּן, לֹא רָחוֹק מֵהַשַּׁעַר, יֵשׁ צָבָה קְטַנָּה. קוֹרְאִים לָהּ שׁוּשׁ. אֲבָל רוֹאִים רַק שִׁרְיוֹן.

★אֵיפֹה שׁוּשׁ?

5
דינה הג'ירפה מתכופפת בצוואר הארוך עד שהפנים שלה בגובה של אלי, ומחייכת.

הַגַּנֶּנֶת דִּינָה מִתְכּוֹפֶפֶת נָמוּךְ, עַד הַגֹּבַהּ שֶׁל אֵלִי. „שָׁלוֹם, אֵלִי. אַתָּה רוֹצֶה לִפְגֹּשׁ מִישֶׁהִי מְיֻחֶדֶת?“

★שָׁלוֹם, דִּינָה.

4
תקריב: אלי מחבק את עצמו, החדק קרוב לסנטר, ואמא מתכופפת אליו ומלטפת לו את הגב.

הַבֶּטֶן שֶׁל אֵלִי מְכֻוֶּצֶת, וְהָרַגְלַיִם לֹא רוֹצוֹת לָזוּז. זֶה נִקְרָא פַּחַד. מֻתָּר לְפַחֵד מִמָּקוֹם חָדָשׁ.

★אֲנִי מְפַחֵד.

3
אלי עומד מול השער הפתוח וקופא במקום. מאחורי הגדר, מרחוק, ילדים משחקים.

הִנֵּה שַׁעַר הַגַּן. מִבִּפְנִים נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת שֶׁל יְלָדִים. אֵלִי עוֹצֵר.

★אֵלִי לֹא נִכְנָס.

2
אלי ואמא הולכים על שביל, יד ביד. ברקע רואים את הגדר והשער של הגן.

הַבֹּקֶר אֵלִי הוֹלֵךְ לַגַּן הֶחָדָשׁ. אִמָּא הוֹלֶכֶת אִתּוֹ, יָד בְּיָד.

★אֵלִי הוֹלֵךְ לַגַּן.

1
קובי

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים

קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:

גַּןשַׁעַרצַעַדקָטָןפֹּהשָׁלוֹם
שאלה לפני הסיפורמה זוכרים מהיום הראשון בגן? מה היה קצת קשה?
ההורה קורא הילד קורא
סִפְרוֹנֵי קְרִיאָה · 1

יוֹם רִאשׁוֹן

אֵלִי וְשׁוּשׁ

●●○○ שלב 2 · מצטרפים