גיל לא מצליח לקשור את השרוך ורוצה לוותר, עד ששוש הצבה מראה לו איך עושים דברים לאט.

נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!

• מִצְאוּ אֶת שׁוּשׁ בְּכָל עַמּוּד.

• סַפְּרוּ: כַּמָּה פְּעָמִים גִּיל נִסָּה?

פינת ההורה

כשמשהו קשה, לא מוותרים: לאט, עוד פעם, וגם קצת זה הרבה.

שלוש שאלות לשיחה

  1. מה עזר לגיל לנסות שוב?
  2. מה זה תסכול? איך זה מרגיש בגוף?
  3. מה עוד קשה עכשיו, ורוצים ללמוד?

רעיון לבית

בוחרים יחד דבר קטן ללמוד השבוע, כמו לקשור שרוך או לסגור רוכסן, ומתרגלים 3 דקות ביום. על כל ניסיון מדביקים מדבקה, לא רק על הצלחה.

טיפ: משבחים את המאמץ ולא את התוצאה: "ראיתי שניסית שוב", במקום "איזה חכם". כך הילד לומד שהניסיון הוא מה שחשוב.

משפט לשבוע: אני מנסה שוב.

מָה לָמַדְנוּ?

גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה, אֲנִי מְנַסֶּה שׁוּב.

גיל רץ בשמחה בחצר עם החברים, ושוש הולכת לאט על הדשא.

גִּיל רָץ לֶחָצֵר עִם כֻּלָּם. וְשׁוּשׁ? הִיא עֲדַיִן הוֹלֶכֶת לְאַט, וְזֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר.

★גַּם קְצָת זֶה הַרְבֵּה.

12
דינה מחייכת לגיל, וגיל עומד זקוף וגאה עם יד על החזה.

„כָּל הַכָּבוֹד שֶׁלֹּא וִתַּרְתָּ,“ אוֹמֶרֶת דִּינָה. גִּיל מַרְגִּישׁ גֵּאֶה מִבִּפְנִים.

★לֹא וִתַּרְתִּי!

11
תקריב: נעל עם קשר עקום אבל קשור, וגיל מחייך מאוזן לאוזן.

וְאָז... הַשְּׂרוֹךְ נִשְׁאָר קָשׁוּר! הוּא לֹא מֻשְׁלָם, הוּא קְצָת עָקֹם. אֲבָל הוּא קָשׁוּר.

★הִצְלַחְתִּי קְצָת!

10
גיל קושר בריכוז, וטל ונוי עומדות לידו ומחזיקות אצבעות.

עוֹד לוּלָאָה, וְעוֹד לוּלָאָה. טַל וְנוֹי מִתְקָרְבוֹת וּמְחַכּוֹת בְּשֶׁקֶט.

★אֲנִי מְנַסֶּה שׁוּב!

9
השרוך נפתח שוב, וגיל מחייך ומתחיל מהתחלה.

הַלּוּלָאָה נִפְתַּחַת. גִּיל לֹא כּוֹעֵס הַפַּעַם. הוּא מַתְחִיל מֵהַהַתְחָלָה.

★אֲנִי מְנַסֶּה שׁוּב!

8
גיל מחזיק לולאה אחת של השרוך, וטל מצביעה בצחוק על האוזן הארוכה שלה.

גִּיל נוֹשֵׁם עָמֹק. הוּא עוֹשֶׂה לוּלָאָה אַחַת, כְּמוֹ הָאֹזֶן שֶׁל טַל.

★אֲנִי מְנַסֶּה שׁוּב!

7
גיל מסתכל על שוש עם מבט של רעיון חדש.

גִּיל מִסְתַּכֵּל עַל שׁוּשׁ. „שׁוּשׁ לֹא מְמַהֶרֶת,“ הוּא אוֹמֵר. „אוּלַי גַּם אֲנִי לֹא צָרִיךְ לְמַהֵר.“

★לְאַט. עוֹד פַּעַם.

6
שוש הצבה הולכת לאט ליד גיל ודינה, והם מסתכלים עליה.

בְּדִיּוּק אָז, שׁוּשׁ הַצָּבָה עוֹבֶרֶת לְיָדָם. הִיא הוֹלֶכֶת לְאַט, צַעַד וְעוֹד צַעַד.

★שׁוּשׁ הוֹלֶכֶת לְאַט.

5
דינה הג'ירפה מתכופפת ויושבת ליד גיל, מחייכת בחום.

הַגַּנֶּנֶת דִּינָה מִתְיַשֶּׁבֶת לְיָדוֹ. „קָשֶׁה לִקְשֹׁר שְׂרוֹךְ. גַּם אֲנִי לָמַדְתִּי לְאַט לְאַט.“

★גַּם דִּינָה לָמְדָה?

4
גיל יושב עם ידיים שלובות ופנים אדומות, השרוך פתוח לידו.

גִּיל מִתְיַשֵּׁב עַל הָרִצְפָּה. הַפָּנִים שֶׁלּוֹ חַמִּים, וְהוּא רוֹצֶה לִבְכּוֹת. זֶה נִקְרָא תִּסְכּוּל.

★אֲנִי לֹא יָכוֹל!

3
גיל מושך את שני קצוות השרוך, והשרוך מסתבך.

גִּיל מוֹשֵׁךְ פֹּה, וּמוֹשֵׁךְ שָׁם. אֲבָל הַשְּׂרוֹךְ בּוֹרֵחַ.

★אוֹי! לֹא הָלַךְ.

2
ילדי הגן יוצאים מהדלת לחצר, וגיל נעצר ומצביע על הנעל שלו.

הַבֹּקֶר כֻּלָּם יוֹצְאִים לֶחָצֵר. גִּיל רוֹצֶה לָרוּץ רִאשׁוֹן, אֲבָל הַשְּׂרוֹךְ שֶׁלּוֹ פָּתוּחַ.

★גִּיל קוֹשֵׁר.

1
קובי

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים

קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:

שְׂרוֹךְלוּלָאָהלְאַטשׁוּבקָשׁוּרגֵּאֶה
שאלה לפני הסיפורמה קשה לך לעשות לבד? מה כבר הצלחת ללמוד?
ההורה קורא הילד קורא
סִפְרוֹנֵי קְרִיאָה · 2

אֲנִי מְנַסֶּה שׁוּב

גִּיל וְהַשְּׂרוֹךְ

●●○○ שלב 2 · מצטרפים