כולם רוצים את הנדנדה. טל לומדת לחכות.

נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!

• בּוֹאוּ נִסְפֹּר יַחַד עַד עֶשֶׂר, בְּלִי לְפַסְפֵּס אַף מִסְפָּר.

• מָחָר, כְּשֶׁצָּרִיךְ לְחַכּוֹת, אוֹמְרִים: הַתּוֹר שֶׁלִּי יָבוֹא.

פינת ההורה

כשכולם רוצים את אותו הדבר, מחכים בתור. אפשר לחכות בסבלנות, ואפילו לעשות את ההמתנה למשחק.

שלוש שאלות לשיחה

  1. מה טל עשתה כשהיא רצתה את הנדנדה, ולמה זה לא עבד?
  2. מה עזר לטל לחכות?
  3. מתי אתם צריכים לחכות בתור, ומה אפשר לעשות בזמן הזה?

רעיון לבית

משחק תור בבית: קובעים משחק אחד, למשל כדור רך, ובכל תור סופרים יחד עד עשר. כשמגיע התור של הילד אומרים בקול "התור שלי הגיע!". בסוף מתחלפים.

טיפ: במקום "תחכה!" אפשר להציע לילד מה לעשות בזמן ההמתנה: לספור, לשיר שורה, לנשום עמוק. המתנה עם משימה קלה בהרבה מהמתנה ריקה.

משפט לשבוע: התור שלי יבוא.

מָה לָמַדְנוּ?

אֶפְשָׁר לְחַכּוֹת, וְהַתּוֹר שֶׁלִּי יָבוֹא.

טל יורדת מהנדנדה ועומדת שוב בסוף התור, מחייכת. גיל מתקדם לנדנדה. שוש ליד הפרח.

טַל סוֹפֶרֶת בְּקוֹל עַד עֶשֶׂר, וְהַפַּעַם אַף מִסְפָּר לֹא בּוֹרֵחַ לָהּ. אַחַר כָּךְ הִיא יוֹרֶדֶת, וּמְחַכָּה שׁוּב בַּתּוֹר, מְחַיֶּכֶת.

★אֶחָד, שְׁתַּיִם, שְׁלוֹשָׁה...

12
טל מתיישבת על הנדנדה ואוחזת בחבלים בשתי ידיים, פנים זורחות. אלי מחוץ לנתיב הנדנדה.

הַנַּדְנֵדָה נֶעֱצֶרֶת. אֵלִי יוֹרֵד וּמְחַיֵּךְ: „טַל, עַכְשָׁו אַתְּ!“ טַל יוֹשֶׁבֶת, אוֹחֶזֶת בַּחֲבָלִים חָזָק, וּמִתְנַדְנֶדֶת.

★הַתּוֹר שֶׁלִּי הִגִּיעַ!

11
אלי על הנדנדה, נוי וגיל סופרים, טל מחכה בראש התור, רגועה, במרחק בטוח.

נוֹי מִתְנַדְנֶדֶת עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְאַחֲרֶיהָ אֵלִי. טַל סוֹפֶרֶת עִם כֻּלָּם, וְהַפַּעַם הִיא לֹא מִתְבַּלְבֶּלֶת. עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט...

★עוֹד מְעַט... עוֹד מְעַט.

10
כולם סופרים יחד בקול, הנדנדה נעצרת וגיל יורד בחיוך. נוי מתקדמת.

גִּיל מִתְנַדְנֵד וְכֻלָּם סוֹפְרִים: אֶחָד, שְׁתַּיִם... עֶשֶׂר! הַנַּדְנֵדָה נֶעֱצֶרֶת, וְגִיל קוֹרֵא: „נוֹי, הַתּוֹר שֶׁלָּךְ!“

★הַתּוֹר שֶׁלִּי יָבוֹא.

9
טל בסוף התור, רגועה, מציעה לספור יחד. נוי ואלי מקשיבים.

טַל חוֹזֶרֶת לְסוֹף הַתּוֹר, אַחֲרֵי אֵלִי. הִיא כְּבָר לֹא מְקַפֶּצֶת. „עֶשֶׂר נִדְנוּדִים לְכָל אֶחָד,“ הִיא מַצִּיעָה.

★בּוֹאוּ נִסְפֹּר!

8
רגע השינוי: טל יושבת על הדשא, שוש הצבה עוברת לידה באיטיות לעבר פרח, וטל נושמת עמוק ומחייכת קצת.

טַל מִתְיַשֶּׁבֶת עַל הַדֶּשֶׁא. שׁוּשׁ הַצָּבָה עוֹבֶרֶת לְיָדָהּ, לְאַט־לְאַט, בַּדֶּרֶךְ אֶל פֶּרַח. שׁוּשׁ לֹא מְמַהֶרֶת, וְהִיא מַגִּיעָה. טַל נוֹשֶׁמֶת עָמֹק וְלוֹחֶשֶׁת:

★הַתּוֹר שֶׁלִּי יָבוֹא.

7
טל סופרת על האצבעות, מתבלבלת ומגרדת את הראש. קו מצחיק של בלבול מעל ראשה.

טַל מַתְחִילָה לִסְפֹּר כַּמָּה פְּעָמִים גִּיל מִתְנַדְנֵד. אֶחָד, שְׁתַּיִם, שְׁלוֹשָׁה... וְאָז הִיא שׁוֹכַחַת, וְצָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.

★אֶחָד, שְׁתַּיִם... שֶׁבַע?

6
טל מקפצת במקום בקצה התור ושואלת את גיל כל רגע. גיל מתנדנד וצוחק.

טַל מְחַכָּה, אֲבָל לֹא מַצְלִיחָה. הִיא מְקַפֶּצֶת, מִתְמַתַּחַת, וְשׁוֹאֶלֶת אֶת גִּיל שׁוּב וָשׁוּב. „עוֹד מְעַט!“ עוֹנֶה גִּיל וּמִתְנַדְנֵד.

★כְּבָר? כְּבָר? כְּבָר?

5
נוי מתכדררת קצת, טל חוזרת בראש מורכן לסוף התור, ואלי מחייך אליה בעדינות.

נוֹי מִתְכַּדֶּרֶת קְצָת. טַל רוֹאָה, וְהָאֹזֶן הַמְקֻפֶּלֶת שֶׁלָּהּ יוֹרֶדֶת עוֹד יוֹתֵר. לְאַט, הִיא חוֹזֶרֶת לְסוֹף הַתּוֹר, וְאֵלִי אוֹמֵר:

★הַתּוֹר שֶׁלִּי יָבוֹא.

4
טל קופצת לראש התור לפני נוי ואלי, על קצות האצבעות, במרחק בטוח מהנדנדה.

טַל לֹא רוֹצָה לְחַכּוֹת. הִיא קוֹפֶצֶת לִפְנֵי נוֹי וְאֵלִי, וְעוֹמֶדֶת רִאשׁוֹנָה בַּתּוֹר, מִתְמַתַּחַת עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת.

★אֲנִי רִאשׁוֹנָה!

3
גיל על הנדנדה, נוי ואלי מחכים בצד במרחק בטוח, ליד שביל. טל מגיעה ברקע.

אֲבָל גִּיל כְּבָר מִתְנַדְנֵד וְצוֹחֵק. נוֹי וְאֵלִי עוֹמְדִים בַּצַּד, רְחוֹקִים מֵהַנַּדְנֵדָה, וּמְחַכִּים בַּתּוֹר. נוֹי מְחַיֶּכֶת:

★הַתּוֹר שֶׁלִּי יָבוֹא.

2
טל רצה בחצר הגן לעבר הנדנדה היחידה, האוזן המקופלת שלה מתנופפת.

בַּחֲצַר הַגַּן יֵשׁ נַדְנֵדָה אַחַת. הַבֹּקֶר טַל מַגִּיעָה בְּרִיצָה, הָאָזְנַיִם שֶׁלָּהּ מִתְנוֹפְפוֹת, וְהִיא רוֹצָה רַק דָּבָר אֶחָד.

★אֲנִי רוֹצָה נַדְנֵדָה!

1
קובי

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים

קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:

נַדְנֵדָהתּוֹרלְחַכּוֹתסַבְלָנוּתלִסְפֹּרעֶשֶׂר
שאלה לפני הסיפורמה אתם עושים כשצריך לחכות?
ההורה קורא הילד קורא
סִפְרוֹנֵי קְרִיאָה · 5

הַתּוֹר שֶׁלִּי

טַל

●●○○ שלב 2 · מצטרפים