גיל מתגעגע לאמא שהלכה לעבוד במאפייה. הוא מנסה לשחק, לשאול ולשבת בשקט, ואז חושב על רעיון משלו: לצייר לה ציור לסוף היום.
נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!
• בּוֹאוּ נְצַיֵּר צִיּוּר לְמִי שֶׁמִּתְגַּעְגְּעִים אֵלָיו.
• מָחָר, כְּשֶׁמִּתְגַּעְגְּעִים, אוֹמְרִים: אִמָּא תַּחֲזֹר, וְאֶפְשָׁר לְצַיֵּר.
פינת ההורה
כשמתגעגעים אפשר לעשות משהו טוב בזמן ההמתנה. אמא בעבודה וחוזרת, והציור שלי מחכה לה.
שלוש שאלות לשיחה
- מה גיל ניסה לעשות כשהתגעגע? מה עזר קצת ומה עזר הכי הרבה?
- מה גיל צייר לאמא, ולמה?
- מה אתם עושים כשאתם מתגעגעים, למשל לאמא או לאבא שבעבודה?
רעיון לבית
לפני הפרידה בבוקר מסכימים יחד על רגע החזרה ("אחרי ארוחת הצהריים"). בזמן ההמתנה הילד מצייר ציור, וכשההורה חוזר מקבלים אותו בחיבוק ומדביקים את הציור במקום קבוע.
משפט לשבוע: אמא תחזור.


מָה לָמַדְנוּ?
אֶפְשָׁר לְהִתְגַּעְגֵּעַ, וְאֶפְשָׁר לְצַיֵּר לְמִי שֶׁאוֹהֲבִים.
בַּבַּיִת גִּיל נוֹתֵן לְאִמָּא אֶת הַצִּיּוּר. אִמָּא מִסְתַּכֶּלֶת עַל הַחִיּוּךְ וְעַל הַלֶּחֶם, וּמַדְבִּיקָה אוֹתוֹ עַל הַקִּיר, מוּל הַכִּסֵּא שֶׁלָּהּ.
★זֶה בִּשְׁבִילֵךְ, אִמָּא.
הַשַּׁעַר נִפְתָּח, וְשָׁם עוֹמֶדֶת אִמָּא, עִם רֵיחַ שֶׁל לֶחֶם חַם. גִּיל רָץ וּמְחַבֵּק אוֹתָהּ חָזָק. אִמָּא מְחַבֶּקֶת בַּחֲזָרָה וְלוֹחֶשֶׁת שֶׁגַּם הִיא הִתְגַּעְגְּעָה.
★אִמָּא חָזְרָה!
הַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת, וְהֶחָצֵר מִתְמַלֵּאת אוֹר זָהֹב. גִּיל עוֹמֵד לְיַד הַשַּׁעַר וְהַצִּיּוּר בַּיָּדַיִם, וְשׁוּשׁ לְיָדוֹ. הוּא מְחַכֶּה, וְהַפַּעַם קַל לוֹ יוֹתֵר.
★אִמָּא תַּחֲזֹר.
גִּיל מְצַיֵּר גַּם אֶת עַצְמוֹ, יָד בְּיָד עִם אִמָּא. נוֹי מִסְתַּכֶּלֶת וְאוֹמֶרֶת: „הַצִּיּוּר שֶׁלְּךָ יָפֶה מְאוֹד.“ הַבֶּטֶן שֶׁל גִּיל כְּבָר לֹא רֵיקָה.
★גָּמַרְתִּי!
גִּיל מְצַיֵּר אֶת אִמָּא עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל. וְהוּא מוֹסִיף כִּכָּר לֶחֶם עֲגֻלָּה, כְּמוֹ הַלֶּחֶם שֶׁאִמָּא אוֹפָה.
★עוֹד קְצָת צֶבַע.
פִּתְאוֹם גִּיל רוֹאֶה שֻׁלְחָן עִם דַּפֵּי נְיָר וְצִבְעֵי שַׁעֲוָה גְּדוֹלִים. מַחֲשָׁבָה קְטַנָּה נִדְלֶקֶת לוֹ בָּרֹאשׁ. הוּא יוֹשֵׁב וְלוֹקֵחַ נְיָר גָּדוֹל.
★אֲצַיֵּר לְאִמָּא!
גִּיל יוֹשֵׁב עַל הַדֶּשֶׁא לְיַד שׁוּשׁ. שׁוּשׁ לֹא מְדַבֶּרֶת. הִיא רַק נִשְׁאֶרֶת לְיָדוֹ, בְּשֶׁקֶט. אֲבָל הַלֵּב שֶׁל גִּיל עֲדַיִן כָּבֵד.
★הַלֵּב שֶׁלִּי כָּבֵד.
גִּיל הוֹלֵךְ אֶל דִּינָה. הִיא מִתְכּוֹפֶפֶת אֵלָיו וְאוֹמֶרֶת: „אִמָּא תַּחֲזֹר אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁקָּשֶׁה לְחַכּוֹת.“
★מָתַי אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם?
טַל מַזְמִינָה אוֹתוֹ לְשַׂחֵק בְּכַדּוּר. גִּיל זוֹרֵק, וְתוֹפֵס, וְזוֹרֵק. אֲבָל בְּכָל זְרִיקָה הוּא מַצִּיץ אֶל הַשַּׁעַר.
★אִמָּא עוֹד לֹא.
גִּיל נִכְנָס לֶחָצֵר. הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ קְצָת רֵיקָה, וְהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַשַּׁעַר. זֶה נִקְרָא הִתְגַּעְגְּעוּת. גִּיל לוֹחֵשׁ לְעַצְמוֹ:
★אִמָּא תַּחֲזֹר.
אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא תָּשׁוּב אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם. הִיא מְנַפְנֶפֶת פַּעַם אַחַת, וְעוֹד פַּעַם, וְהוֹלֶכֶת. גִּיל מְנַפְנֵף עַד שֶׁהִיא נֶעֱלֶמֶת.
★בַּיי, אִמָּא!
בַּבֹּקֶר אִמָּא מְלַוָּה אֶת גִּיל עַד שַׁעַר הַגַּן. הִיא מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ חָזָק וְאוֹמֶרֶת שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לֶאֱפוֹת לֶחֶם בַּמַּאֲפִיָּה.
★לְהִתְרָאוֹת, אִמָּא!

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים
קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:
אִמָּא שֶׁלִּי בָּעֲבוֹדָה
גִּיל