הילדים רוצים לשחק עם שוש הצבה של הגן, אבל היא נסגרת בתוך השריון. מה היא צריכה? הילדים מנסים, חושבים, ומגלים לבד את הסוד שלה.

נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!

• בּוֹאוּ נְחַפֵּשׂ מָה צָרִיךְ לְשׁוּשׁ: צֵל, מַיִם, וְעוֹד מַשֶּׁהוּ.

• מָחָר, כְּשֶׁרוֹאִים חַיָּה קְטַנָּה, אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ: שְׁקֵטִים... וּמְחַכִּים.

פינת ההורה

חבר של חיה קטנה מדבר בשקט, שומר מרחק, נותן לה צל ומים, ומחכה בסבלנות.

שלוש שאלות לשיחה

  1. מה הילדים ניסו קודם, ומה קרה לשוש?
  2. איך הילדים הבינו שחם לשוש?
  3. איך אנחנו מתקרבים לחיה קטנה שמפחדת?

רעיון לבית

משחק "שקטים ומחכים": הילד והורה יושבים על השטיח במרחק של כמה צעדים מחיה מצוירת או צעצוע של צב. סופרים עד עשר בלחש, בלי לזוז, ורואים מה קורה. אחר כך מחליפים תפקידים.

טיפ: ילדים נוטים להתקרב אל חיה בצעקות או בידיים. כשמראים להם שהשקט והמרחק הם הדרך, והם מגלים לבד שהחיה יוצאת, הם זוכרים את זה הרבה יותר מאשר מהוראה.

משפט לשבוע: שקטים... ומחכים.

מָה לָמַדְנוּ?

בְּשֶׁקֶט, בְּסַבְלָנוּת, וְעִם צֵל וּמַיִם, שׁוּשׁ בָּאָה.

בוקר. הילדים יושבים בשקט על הדשא, גיל מכסה את הפה בשתי ידיים. שוש יוצאת מהצל וצועדת לאט אליהם.

בַּבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת הַצֵּל וְהַצַּלַּחַת כְּבָר מְחַכִּים. הַיְּלָדִים יוֹשְׁבִים בְּשֶׁקֶט, וְגִיל מְכַסֶּה אֶת הַפֶּה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. וְשׁוּשׁ בָּאָה אֲלֵיהֶם, צַעַד אַחַר צַעַד.

★שְׁקֵטִים... וְשׁוּשׁ בָּאָה!

12
שוש נחה בצל קופסת הקרטון, הראש בחוץ ועיניים חצי עצומות. הילדים מציירים בשקט על נייר גדול. דינה ואלי מסתכלים.

שׁוּשׁ נָחָה בַּצֵּל, הָרֹאשׁ בַּחוּץ. „אֵיךְ אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁטּוֹב לָהּ?“ שׁוֹאֶלֶת דִּינָה. „כִּי הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ בַּחוּץ,“ עוֹנֶה אֵלִי.

★שׁוּשׁ בַּצֵּל. טוֹב לָהּ.

11
שוש בצל הקופסה שותה מהצלחת השטוחה. גיל פותח פה גדול ונוי מניחה אצבע על השפתיים.

שׁוּשׁ הוֹלֶכֶת לְאַט־לְאַט אֶל הַצֵּל וְשׁוֹתָה מֵהַצַּלַּחַת. גִּיל פּוֹתֵחַ פֶּה גָּדוֹל, אֲבָל נוֹי מַנִּיחָה אֶצְבַּע עַל הַשְּׂפָתַיִם, וְגִיל לוֹחֵשׁ.

★שְׁקֵטִים... וּמְחַכִּים.

10
הראש הקטן של שוש מציץ מהשריון. הילדים יושבים בשקט, עיניים גדולות.

הַיְּלָדִים יוֹשְׁבִים שְׁלוֹשָׁה צְעָדִים רָחוֹק. אֵין צְעָקוֹת, אֵין רִיצָה. רַק שֶׁקֶט. וּפִתְאֹם... רֹאשׁ קָטָן מַצִּיץ מִן הַשִּׁרְיוֹן.

★שׁוּשׁ מַצִּיצָה!

9
דינה מוזגת מים לצלחת רחבה ושטוחה. גיל ואלי מניחים קופסת קרטון גדולה על צידה בצל, ליד הדשא. שוש עדיין סגורה במרחק.

דִּינָה מוֹזֶגֶת מַיִם לְצַלַּחַת שְׁטוּחָה וְרַחֲבָה. גִּיל וְאֵלִי מַנִּיחִים קֻפְסַת קַרְטוֹן גְּדוֹלָה עַל צִדָּהּ, בַּצֵּל, וְאַף אֶחָד לֹא נוֹגֵעַ בְּשׁוּשׁ.

★שְׁקֵטִים... וּמְחַכִּים.

8
טל מצביעה על השמש. אלי הפיל מגיע, חושב ומחייך. השריון של שוש בשמש.

הַשֶּׁמֶשׁ גְּבוֹהָה וְחַמָּה. טַל מַבִּיטָה בַּשִּׁרְיוֹן וְאוֹמֶרֶת: „אוּלַי חַם לָהּ?“ אֵלִי מַגִּיעַ וּמְסַכֵּם: „אָז צָרִיךְ צֵל וּמַיִם!“

★צֵל וּמַיִם!

7
הילדים יושבים בשקט על הדשא, רחוק משוש. השמש חזקה בשמיים. השריון עדיין סגור.

הַיְּלָדִים יוֹשְׁבִים עַל הַדֶּשֶׁא, רְחוֹקִים מִשּׁוּשׁ. אֵין צְעָקוֹת וְאֵין רִיצָה. הַשֶּׁמֶשׁ חַמָּה, וְהַשִּׁרְיוֹן עֲדַיִן לֹא זָז.

★עֲדַיִן סְגוּרָה.

6
נוי מתכדררת קצת ומניחה אצבע על השפתיים. הילדים האחרים מסתכלים עליה.

נוֹי מִתְכַּדֶּרֶת קְצָת, כְּמוֹ שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּשֶׁרוֹעֲשִׁים. „גַּם אֲנִי נִסְגֶּרֶת כְּשֶׁצּוֹעֲקִים,“ הִיא לוֹחֶשֶׁת. „שׁוּשׁ רוֹצָה שֶׁקֶט.“

★שְׁקֵטִים... וּמְחַכִּים.

5
דינה הגננת מתכופפת אל הילדים. הילדים מרחיקים צעד אחורה וחושבים. השריון של שוש נראה קטן ברקע.

הַגַּנֶּנֶת דִּינָה מִתְכּוֹפֶפֶת עַד הַגֹּבַהּ שֶׁל הַיְּלָדִים וְשׁוֹאֶלֶת: „מָה שׁוּשׁ צְרִיכָה כְּשֶׁרוֹעֵשׁ וְחַם?“ הַיְּלָדִים שׁוֹתְקִים וְחוֹשְׁבִים.

★מָה שׁוּשׁ צְרִיכָה?

4
טל ונוי מתכופפות קרוב מדי מעל השריון, והצל שלהן נופל עליו. אין נגיעה.

טַל וְנוֹי מִתְכּוֹפְפוֹת קָרוֹב־קָרוֹב. „שׁוּשׁ, שׁוּשׁ, שׁוּשׁ!“ קוֹרְאוֹת שְׁתֵּיהֶן. הַצֵּל שֶׁלָּהֶן נוֹפֵל עַל הַשִּׁרְיוֹן, וְהוּא עֲדַיִן סָגוּר.

★לֹא עוֹזֵר.

3
גיל קורא בקול, ידיים פתוחות, כמה צעדים מהשריון. השריון סגור לגמרי.

גִּיל עוֹצֵר כַּמָּה צְעָדִים מִמֶּנָּה וְקוֹרֵא בְּקוֹל: „שׁוּשׁ! בּוֹאִי נָרוּץ!“ הַשִּׁרְיוֹן לֹא זָז. שׁוּשׁ נִכְנֶסֶת עוֹד יוֹתֵר עָמֹק.

★אוֹי, הִיא נִסְגֶּרֶת!

2
בוקר בחצר הגן. הילדים רצים מהשער. על הדשא יש רק שריון ירוק סגור.

בַּבֹּקֶר הַיְּלָדִים רָצִים אֶל הֶחָצֵר. כֻּלָּם רוֹצִים לְשַׂחֵק עִם שׁוּשׁ הַצָּבָה. אֲבָל עַל הַדֶּשֶׁא רוֹאִים רַק שִׁרְיוֹן אֶחָד, סָגוּר.

★שׁוּשׁ, אֵיפֹה אַתְּ?

1
קובי

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים

קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:

צָבָהשִׁרְיוֹןצֵלמַיִםשֶׁקֶטלְחַכּוֹת
שאלה לפני הסיפורמה עושים כדי שחיה קטנה תרגיש טוב לידנו?
ההורה קורא הילד קורא
סִפְרוֹנֵי קְרִיאָה · 7

הַסּוֹד שֶׁל שׁוּשׁ

שׁוּשׁ

●●○○ שלב 2 · מצטרפים