המגדל של גיל נופל, והכעס גדל בבטן כמו בלון. גיל לומד לנשום, והוא וחבריו בונים מגדל חדש.

נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!

• בּוֹאוּ נִנְשֹׁם עָמֹק יַחַד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כְּמוֹ גִּיל.

• מָחָר, כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁים חֹם בַּבֶּטֶן, אוֹמְרִים: נוֹשְׁמִים עָמֹק, לְאַט.

פינת ההורה

מותר לכעוס. כשהכעס גדל, אפשר לעצור, לנשום לאט, ואז לחזור לחבר.

שלוש שאלות לשיחה

  1. מה קרה למגדל של גיל, ואיפה בגוף הוא הרגיש כעס?
  2. מה גיל עשה כדי שהכעס יקטן?
  3. מה אתם עושים כשהמגדל שלכם נופל?

רעיון לבית

משחק נשימת בטן: שוכבים על הגב ושמים דובי רך גדול על הבטן. נושמים פנימה והדובי עולה, נושפים והוא יורד. בכל פעם שמישהו כועס בבית, אומרים יחד: נושמים עמוק, לאט.

טיפ: הילד לומד לנשום כשרואה מבוגר שנושם. כדאי לומר בקול רגוע: "אני כועס, אני נושם", ורק אחרי שהכעס ירד לדבר על מה שקרה.

משפט לשבוע: נושמים עמוק, לאט.

מָה לָמַדְנוּ?

מֻתָּר לִכְעֹס, וּנְשִׁימָה עֲמֻקָּה עוֹזֶרֶת לַכַּעַס לִקְטֹן.

המגדל עומד, גיל נושם ומחייך, כולם סביבו.

הַמִּגְדָּל עוֹמֵד גָּבוֹהַּ. הַקֻּבִּיָּה הָאַחֲרוֹנָה מִתְנַדְנֶדֶת, וְגִיל מַרְגִּישׁ חֹם קָטָן בַּבֶּטֶן. הוּא נוֹשֵׁם, וְהַחֹם הוֹלֵךְ.

★נוֹשֵׁם עָמֹק, וּמְחַיֵּךְ.

12
ארבעה ילדים בונים מגדל חדש עם בסיס רחב.

הֵם בּוֹנִים מֵחָדָשׁ, עַכְשָׁו עִם בָּסִיס רָחָב. טַל וְנוֹי מְבִיאוֹת קֻבִּיּוֹת, וְשׁוּשׁ מִסְתַּכֶּלֶת. כָּל קֻבִּיָּה בָּאָה בַּתּוֹר שֶׁלָּהּ.

★בָּסִיס רָחָב, מִגְדָּל חָזָק!

11
גיל ואלי עומדים פנים אל פנים בין הקוביות.

גִּיל חוֹזֵר אֶל אֵלִי. „כָּעַסְתִּי, כִּי הַמִּגְדָּל נָפַל,“ הוּא אוֹמֵר. „סְלִיחָה שֶׁרָקַעְתִּי.“ אֵלִי מְחַיֵּךְ וּמְהַנְהֵן.

★בּוֹא נִבְנֶה יַחַד.

10
גיל נושף, האדום דוהה והידיים נפתחות.

עוֹד נְשִׁימָה, וְעוֹד אַחַת. הַבָּלוֹן שֶׁבַּבֶּטֶן קָטָן, קָטָן. הָאֹדֶם עַל הַפָּנִים שֶׁל גִּיל מִתְבַּהֵר, וְהָאֶגְרוֹפִים נִפְתָּחִים.

★נוֹשְׁמִים עָמֹק, לְאַט.

9
גיל לבד עם שוש, יד על הבטן, נושם.

דִּינָה קָמָה וְהוֹלֶכֶת, וְגִיל נִשְׁאָר עִם שׁוּשׁ. הוּא שָׂם יָד עַל הַבֶּטֶן וְנוֹשֵׁם: אֲוִיר פְּנִימָה דֶּרֶךְ הָאַף, וְהַחוּצָה דֶּרֶךְ הַפֶּה, כְּמוֹ שֶׁמְּכַבִּים נֵר.

★נוֹשְׁמִים עָמֹק, לְאַט.

8
דינה יושבת ליד גיל, שוש בפינה, ודינה נושמת עמוק.

בַּפִּנָּה יוֹשֶׁבֶת שׁוּשׁ, בְּשֶׁקֶט. דִּינָה מִתְיַשֶּׁבֶת לְיַד גִּיל, לֹא קָרוֹב מִדַּי. „כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֶסֶת, אֲנִי נוֹשֶׁמֶת,“ הִיא אוֹמֶרֶת, וְנוֹשֶׁמֶת עָמֹק.

★נוֹשְׁמִים עָמֹק, לְאַט.

7
גיל אדום וזועף הולך לפינה בגב לכולם.

הַכַּעַס גָּדֵל עוֹד וְעוֹד, וְגִיל אָדֹם כֻּלּוֹ. „לֹא רוֹצֶה לְדַבֵּר!“ הוּא אוֹמֵר, וְהוֹלֵךְ לַפִּנָּה הַשְּׁקֵטָה, רָחוֹק מֵהַקֻּבִּיּוֹת.

★הַכַּעַס גָּדוֹל מִדַּי!

6
גיל רוקע ברגל, אגרופים קפוצים, אלי מתנצל מרחוק.

אֵלִי אוֹמֵר: „אוֹי, סְלִיחָה!“ אֲבָל הַכַּעַס שֶׁל גִּיל גָּדֵל כְּמוֹ בָּלוֹן בַּבֶּטֶן. הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ נִסְגָּרוֹת לְאֶגְרוֹפִים, וְהָרֶגֶל רוֹקַעַת עַל הָרִצְפָּה.

★אֲנִי כּוֹעֵס!

5
גיל עומד בין הקוביות, הלחיים מאדימות.

הַקֻּבִּיּוֹת מִתְפַּזְּרוֹת עַל הָרִצְפָּה. גִּיל לֹא זָז. הוּא מַרְגִּישׁ חֹם בַּבֶּטֶן, כְּמוֹ תֵּה חַם, וְהַפָּנִים שֶׁלּוֹ מַתְחִילוֹת לְהַאֲדִים.

★חַם לִי בַּבֶּטֶן!

4
המגדל נופל והקוביות הרכות מתפזרות. אלי מופתע, גיל קפוא.

אֵלִי רוֹצֶה לַעֲזֹר. הוּא מוֹשִׁיט קֻבִּיָּה גְּדוֹלָה, וְהָאָזְנַיִם הָרְחָבוֹת שֶׁלּוֹ נוֹגְעוֹת בַּמִּגְדָּל. הַמִּגְדָּל מִתְנַדְנֵד... וְנוֹפֵל!

★בּוּם־רַךְ! הוּא נָפַל!

3
טל מגישה קוביה וגיל מניח אותה בראש המגדל המתנדנד.

טַל מַגִּישָׁה לוֹ עוֹד קֻבִּיָּה, וְגִיל מַנִּיחַ אוֹתָהּ בַּפִּסְגָּה. הַמִּגְדָּל מִתְנַדְנֵד קְצָת. „עוֹד אַחַת,“ הוּא אוֹמֵר, „וְזֶה גָּמוּר!“

★עוֹד אַחַת!

2
גיל עומד ליד מגדל גבוה מקוביות קצף גדולות, גאה.

בַּגַּן גִּיל בּוֹנֶה מִגְדָּל מִקֻּבִּיּוֹת קֶצֶף גְּדוֹלוֹת וְרַכּוֹת. הַמִּגְדָּל כְּבָר גָּבוֹהַּ כְּמוֹ גִּיל, וְהוּא מְחַיֵּךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן.

★הַמִּגְדָּל שֶׁלִּי!

1
קובי

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים

קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:

כַּעַסמִגְדָּלקֻבִּיָּהנְשִׁימָהאָדֹםלְהִרְגַּע
שאלה לפני הסיפוראיפה בגוף מרגישים כעס? ומה עוזר לו להתקטן?
ההורה קורא הילד קורא
סִפְרוֹנֵי קְרִיאָה · 8

כַּעַס אָדֹם

גִּיל

●●○○ שלב 2 · מצטרפים