נוי הקיפודה מרגישה קטנה ושקטה במסיבת החנוכה בגן. כשהחדר מתחשך ואלי מפחד, האור הקטן שלה הוא הראשון בשורה.

נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!

• בּוֹאוּ נִסְפֹּר כַּמָּה אוֹרוֹת קְטַנִּים יֵשׁ עַל הַסַּפְסָל.

• הָעֶרֶב, בַּחֲנֻכָּה, שְׁבוּ רָחוֹק מִן הַנֵּרוֹת וְהִסְתַּכְּלוּ בָּאוֹר שֶׁלָּהֶם.

פינת ההורה

גם מי שקטן יכול להאיר.

שלוש שאלות לשיחה

  1. מה הרגישה נוי כשכולם קיבלו תפקיד גדול?
  2. מה עשתה נוי כשאלי פחד בחושך?
  3. מתי אתם עשיתם משהו קטן שעזר למישהו?

רעיון לבית

מכבים את האור בחדר לכמה דקות ומדליקים נר חשמלי קטן אחד בלבד. כל אחד מהמשפחה מוסיף נר חשמלי משלו, עד שיש שורה. אש אמיתית מדליק ומחזיק רק מבוגר, הרחק מהילדים.

טיפ: כשהילד עושה דבר קטן (מסדר נעל, מחבק, מזמין), אפשר פשוט לתאר מה קרה בעקבותיו: "ראיתי שכשחיבקת, אלי חייך." בלי להגיד מה הוא צריך להרגיש.

משפט לשבוע: גם קטן מאיר.

מָה לָמַדְנוּ?

גַּם מִי שֶׁקָּטָן יָכוֹל לְהָאִיר.

סיום: הילדים אוכלים סופגניות על השטיח, שורת האורות הקטנים על הספסל, והחנוכייה הרחוקה. נוי באמצע מחייכת.

מְחַלְּקִים אֶת הַסֻּפְגָּנִיּוֹת, וְהָאוֹרוֹת הַקְּטַנִּים מְנַצְנְצִים לְיַד הַנֵּרוֹת הַגְּדוֹלִים. נוֹי יוֹשֶׁבֶת בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרָה, מְחַיֶּכֶת, וְאוֹמֶרֶת:

★גַּם אֲנִי מְאִירָה!

12
נוי שרה בקול קטן והחדר מקשיב. טל מצטרפת, ואחריה כולם.

הַחֶדֶר שָׁקֵט. נוֹי שָׁרָה שִׁיר חֲנֻכָּה, בְּקוֹל קָטָן וְצָלוּל. הַפַּעַם שׁוֹמְעִים כָּל מִלָּה, וְטַל מַצְטָרֶפֶת, וְאַחֲרֶיהָ כֻּלָּם.

★קוֹל קָטָן, שִׁיר גָּדוֹל.

11
דינה ליד החנוכייה מסתובבת ומחייכת אל שורת האורות הקטנים. הילדים מצביעים על נוי.

דִּינָה, שֶׁעוֹמֶדֶת לְיַד הַחֲנֻכִּיָּה, מִסְתַּכֶּלֶת אֲחוֹרָה. עַל הַסַּפְסָל שׁוּרָה שֶׁל אוֹרוֹת קְטַנִּים. „מִי הִתְחִיל אֶת הַשּׁוּרָה?“ הִיא שׁוֹאֶלֶת. כֻּלָּם מַצְבִּיעִים עַל נוֹי.

★נוֹי הִתְחִילָה!

10
ארבעת הילדים מניחים נרות חשמליים בכוסות נייר בשורה על ספסל נמוך ויציב. כל אחד מאיר.

נוֹי מַנִּיחָה אֶת הַנֵּר עַל הַסַּפְסָל הַנָּמוּךְ. טַל שָׂמָה אֶת שֶׁלָּהּ לְיָדוֹ, אַחֲרֶיהָ גִּיל, וְאַחֲרָיו אֵלִי. עוֹד אוֹר וְעוֹד אוֹר.

★גַּם קָטָן מֵאִיר.

9
אלי יושב קרוב לנוי ומחייך. האור של נוי מאיר את שניהם.

אֵלִי רוֹאֶה אֶת הַפָּנִים שֶׁל נוֹי וְאֶת הַשָּׁטִיחַ. הוּא מִתְקָרֵב וְיוֹשֵׁב לְיָדָהּ. „הַנֵּר הַקָּטָן שֶׁלָּךְ מֵאִיר!“ הוּא אוֹמֵר וּמְחַיֵּךְ.

★גַּם קָטָן מֵאִיר.

8
רגע השינוי: נוי לוחצת על הנר החשמלי, והוא מאיר את פניה ואת הפינה בצהוב חם.

נוֹי שׁוֹמַעַת. הִיא מוֹצִיאָה אֶת הַנֵּר הַקָּטָן שֶׁלָּהּ, נוֹשֶׁמֶת עָמֹק, וְלוֹחֶצֶת. אוֹר רַךְ מִתְפַּשֵּׁט בַּפִּנָּה.

★נוֹי לוֹחֶצֶת. אוֹר!

7
החדר חשוך חוץ מהחנוכייה הרחוקה. אלי בפינת השטיח כמעט בלתי נראה, מכווץ. נוי יושבת לידו ומביטה בו.

דִּינָה מְכַבָּה אֶת הָאוֹרוֹת בַּחֶדֶר, כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַנֵּרוֹת. הַפִּנָּה שֶׁל הַשָּׁטִיחַ חֲשׁוּכָה. אֵלִי מְגַלְגֵּל אֶת הַחֵדֶק וְלוֹחֵשׁ: „אֲנִי לֹא רוֹאֶה כְּלוּם.“

★חֹשֶׁךְ בַּפִּנָּה.

6
הילדים יושבים על השטיח ושרים. טל בקדמה עם פה פתוח. נוי בשורה האחורית שרה בשקט, כמעט בלי קול.

כֻּלָּם שָׁרִים שִׁיר חֲנֻכָּה. טַל שָׁרָה הֲכִי חָזָק. נוֹי שָׁרָה בְּלַחַשׁ, אֲבָל קוֹלָהּ נֶעֱלָם בֵּין הַקּוֹלוֹת.

★אַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ.

5
דינה לבדה ליד החנוכייה על שולחן גבוה ויציב על קיר חשוף. הילדים יושבים רחוק על השטיח. נוי מחביאה את הנר החשמלי מאחורי הגב.

הָעֶרֶב יוֹרֵד. הַיְּלָדִים יוֹשְׁבִים עַל הַשָּׁטִיחַ, רָחוֹק מֵהַשֻּׁלְחָן הַגָּבוֹהַּ. רַק דִּינָה מַדְלִיקָה אֶת הַשַּׁמָּשׁ וְאֶת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן. נוֹי מַחְבִּיאָה אֶת הַנֵּר שֶׁלָּהּ מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב.

★אֲנִי מַסְתִּירָה אוֹתוֹ.

4
נוי מחזיקה בשתי כפות הידיים נר חשמלי קטן בכוס נייר, כבוי, ומסתכלת עליו. הילדים ברקע מכניסים את שלהם לתיקים.

דִּינָה מְחַלֶּקֶת לְכָל יֶלֶד נֵר חַשְׁמַלִּי בְּכוֹס נְיָר, בְּלִי אֵשׁ. הַיְּלָדִים שָׂמִים אוֹתוֹ בַּתִּיק. נוֹי מַחְזִיקָה אֶת שֶׁלָּהּ וּמִסְתַּכֶּלֶת: כָּל כָּךְ קָטָן.

★גַּם קָטָן מֵאִיר?

3
דינה מתכופפת ומדברת עם הילדים. נוי קטנה בקצה הקבוצה ולוחשת, מביטה למטה.

הַגַּנֶּנֶת דִּינָה אוֹמֶרֶת: „לְכָל יֶלֶד יֵשׁ תַּפְקִיד בַּמְּסִבָּה!“ גִּיל מְחַלֵּק סֻפְגָּנִיּוֹת, טַל מוֹבִילָה אֶת הַשִּׁיר. נוֹי לוֹחֶשֶׁת: „וַאֲנִי?“

★אֲנִי קְטַנָּה.

2
חדר הגן לקראת המסיבה: גיל עם מגש סופגניות, טל שרה, אלי תולה שרשרת נרות מנייר. נוי עומדת בצד.

בַּגַּן מְכִינִים מְסִבַּת חֲנֻכָּה. גִּיל מְסַדֵּר סֻפְגָּנִיּוֹת עַל מַגָּשׁ, טַל שָׁרָה בְּקוֹל רָם, וְאֵלִי תּוֹלֶה שַׁרְשֶׁרֶת נֵרוֹת מִנְּיָר. וְנוֹי עוֹמֶדֶת בַּצַּד וּמִסְתַּכֶּלֶת.

★חַג חֲנֻכָּה שָׂמֵחַ!

1
קובי

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים

קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:

חֲנֻכִּיָּהשַׁמָּשׁנֵרסֻפְגָּנִיָּהחֹשֶׁךְלְהָאִיר
שאלה לפני הסיפורמה אתם אוהבים בחנוכה? ומה עושים כשרוצים להיות חלק ולא יודעים איך?
ההורה קורא הילד קורא
סִפְרוֹנֵי קְרִיאָה · 9

הַנֵּר הַקָּטָן

נוֹי

●●○○ שלב 2 · מצטרפים