טל קיבלה קופסת צבעים חדשה ולא רוצה לתת אותם. מה קורה כשהיא פותחת את הקופסה?
נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!
• בּוֹאוּ נִסְפֹּר כַּמָּה צְבָעִים יֵשׁ בַּקֻּפְסָה שֶׁל טַל.
• מָחָר מְצַיְּרִים יַחַד עַל דַּף אֶחָד גָּדוֹל: זֶה שֶׁלָּנוּ!
פינת ההורה
מותר לרצות שמשהו יהיה שלי. ואפשר לבחור לשתף, ואז מקבלים ציור גדול יותר ממה שאחד מצייר לבד.
שלוש שאלות לשיחה
- מה טל הרגישה כשהיא חיבקה את הקופסה? ואיפה בגוף?
- מה קרה לציור של טל כשהיא ישבה לבד? ומה קרה כשפתחה את הקופסה?
- יש לך משהו שהוא רק שלך? ומשהו שאתה רוצה לשתף בו?
רעיון לבית
מציירים יחד על דף גדול אחד, כמו טל וחבריה: כל אחד בצבע אחר, והציור נולד מכולם. בסוף מסתכלים וקוראים: זה שלנו!
משפט לשבוע: זה שלי!


מָה לָמַדְנוּ?
מֻתָּר לִרְצוֹת שֶׁזֶּה יִהְיֶה שֶׁלִּי, וְאֶפְשָׁר לִבְחֹר לְשַׁתֵּף.
בַּבֹּקֶר הַצִּיּוּר תָּלוּי עַל גְּדֵר הַגַּן. טַל מַגִּיעָה עִם הַקֻּפְסָה, מְחַבֶּקֶת אוֹתָהּ רֶגַע, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחָה אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן וְאוֹמֶרֶת:
★זֶה שֶׁלִּי, וְגַם שֶׁלָּנוּ!
הַחֲבֵרִים עוֹמְדִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן וּמִסְתַּכְּלִים. הַצִּיּוּר הָאָרֹךְ מָלֵא צְבָעִים. נוֹי אוֹמֶרֶת: "זֶה גָּדוֹל מִכֻּלָּנוּ!"
★זֶה שֶׁלָּנוּ!
טַל מְצַיֶּרֶת שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה וּגְדוֹלָה. הַפִּיל הָאָפֹר שֶׁל אֵלִי עוֹמֵד בְּתוֹךְ גַּן שָׁלֵם, עִם פְּרָחִים, שָׁמַיִם וְעֵץ.
★הַגַּן גָּדֵל!
נוֹי לוֹקַחַת אֶת הָאָדֹם, גִּיל אֶת הַכָּחֹל, וְאֵלִי אֶת הַיָּרֹק. כֻּלָּם מְצַיְּרִים עַל הַנְּיָר הָאָרֹךְ, כָּל אֶחָד בַּמָּקוֹם שֶׁלּוֹ.
★אָדֹם, כָּחֹל, יָרֹק!
טַל מִסְתַּכֶּלֶת עַל הַחֲבֵרִים, וְקָמָה. הִיא פּוֹרֶשֶׂת נְיָר אָרֹךְ עַל כָּל הַשֻּׁלְחָן, מַנִּיחָה אֶת הַקֻּפְסָה בָּאֶמְצַע וּפוֹתַחַת אֶת הַמִּכְסֶה.
★בּוֹאוּ! הַקֻּפְסָה פְּתוּחָה!
הַגַּנֶּנֶת דִּינָה מִתְכּוֹפֶפֶת אֶל טַל וְשׁוֹאֶלֶת: "מָה הָיִית רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה בַּצִּיּוּר?" דִּינָה לֹא אוֹמֶרֶת עוֹד כְּלוּם, וְטַל חוֹשֶׁבֶת.
★גַּן גָּדוֹל וְצִבְעוֹנִי!
אֲבָל הַצִּיּוּר שֶׁל טַל נִשְׁאָר קָטָן. הַחֲבֵרִים מְצַיְּרִים בְּאָפֹר בְּשֻׁלְחָן רָחוֹק, וְהִיא שׁוֹמַעַת אוֹתָם צוֹחֲקִים. הַבֶּטֶן שֶׁלָּהּ קְצָת כְּבֵדָה.
★הַצִּיּוּר קָטָן.
אֵלִי עוֹמֵד לְיַד הַשֻּׁלְחָן וּמִסְתַּכֵּל עַל הַצְּבָעִים. הוּא לֹא שׁוֹאֵל. טַל מַפְנָה אֶת הַגַּב, וְשָׂמָה אֶת הַקֻּפְסָה עַל הָרַגְלַיִם.
★זֶה שֶׁלִּי...
גִּיל בָּא וּמַצְבִּיעַ עַל הַצֶּבַע הַכָּחֹל. "אֲנִי צָרִיךְ אוֹתוֹ לַשָּׁמַיִם," הוּא אוֹמֵר. טַל מְחַבֶּקֶת אֶת הַקֻּפְסָה חָזָק יוֹתֵר.
★זֶה שֶׁלִּי!
נוֹי אוֹמֶרֶת: "בְּסֵדֶר", וְהוֹלֶכֶת לְשֻׁלְחָן אַחֵר עִם צֶבַע אָפֹר אֶחָד מֵהַגַּן. טַל מְצַיֶּרֶת פֶּרַח אָדֹם בְּפִנָּה שֶׁל הַנְּיָר.
★פֶּרַח אָדֹם קָטָן.
בַּחוּץ, עַל הַשֻּׁלְחָן הַגָּדוֹל, טַל פּוֹתַחַת אֶת הַקֻּפְסָה וּמַתְחִילָה לְצַיֵּר. נוֹי מִתְקָרֶבֶת וְשׁוֹאֶלֶת: "אֶפְשָׁר אֶת הָאָדֹם?" טַל מְחַבֶּקֶת אֶת הַקֻּפְסָה.
★זֶה שֶׁלִּי!
בַּבֹּקֶר טַל מַגִּיעָה לַגַּן, וּבִשְׁתֵּי יָדֶיהָ קֻפְסָה גְּדוֹלָה וַחֲדָשָׁה. בְּתוֹכָהּ שׁוֹכְבִים צְבָעִים עָבִים וּמַבְרִיקִים, בְּכָל הַגְּוָנִים.
★צְבָעִים חֲדָשִׁים!

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים
קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:
זֶה שֶׁלִּי!
טַל