טל חוזרת הביתה ומגלה שיש לה אחות קטנה, ושכולם מסתכלים רק עליה. עד שהיא מוצאת את מה שרק האחות הגדולה יכולה לעשות.
נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!
• בּוֹאוּ נָשִׁיר יַחַד שִׁיר קָטָן עַל הַיָּרֵחַ.
• בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁקּוֹרֶה מַשֶּׁהוּ קָשֶׁה, אוֹמְרִים: גַּם אֲנִי כָּאן.
פינת ההורה
כשנולדת אחות חדשה, יש לילדה הגדולה מקום משלה, והאהבה של ההורים לא קטנה.
שלוש שאלות לשיחה
- איך טל הרגישה כשכולם הסתכלו רק על התינוקת? ומה היא ניסתה לעשות?
- מה אבא עשה כשהוא מצא את טל מתחת לשולחן?
- מה רק טל יכולה לעשות בשביל אחות או אח, או למי שקטן ממנה?
רעיון לבית
רגע מיוחד של שניים: כל יום 10 דקות, בלי טלפון, שבהן הילד הגדול בוחר מה לעשות עם ההורה, בזמן שהתינוק ישן או אצל הורה אחר.
משפט לשבוע: גם אני כאן.


מָה לָמַדְנוּ?
אֲנִי הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה, וְאוֹהֲבִים אוֹתִי כְּמוֹ תָּמִיד.
בַּלַּיְלָה הַתִּינֹקֶת יְשֵׁנָה עַל גַּבָּהּ בָּעֲרִיסָה שֶׁלָּהּ, לְיַד הַדֶּלֶת. אִמָּא וְאַבָּא מְנַשְּׁקִים אֶת טַל, וְטַל לוֹחֶשֶׁת אֶל הַחֲשֵׁכָה הָרַכָּה:
★אֲנִי הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה!
טַל מְלַמֶּדֶת אֶת הַתִּינֹקֶת אֶת הַשִּׁיר, שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה. אִמָּא מַחְזִיקָה אוֹתָהּ, וְהָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה שֶׁלָּהּ אוֹחֶזֶת בָּאֶצְבַּע שֶׁל טַל. „אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ כְּמוֹ תָּמִיד,“ לוֹחֵשׁ אַבָּא.
★עוֹד פַּעַם: יָרֵחַ קוֹפֵץ!
הַתִּינֹקֶת מְחַיֶּכֶת, חִיּוּךְ גָּדוֹל וַחֲסַר שִׁנַּיִם. „טַל, תִּסְתַּכְּלִי!“ לוֹחֶשֶׁת אִמָּא. „הִיא מְחַיֶּכֶת אֵלַיִךְ.“
★הִיא מְחַיֶּכֶת אֵלַי!
הַבֶּכִי נֶחֱלָשׁ. טַל יוֹשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה צָמוּד לְאִמָּא, וְהַתִּינֹקֶת מִסְתַּכֶּלֶת עָלֶיהָ בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. טַל שׁוֹמַעַת אֶת עַצְמָהּ מַמְשִׁיכָה לָשִׁיר.
★גַּם אֲנִי כָּאן.
מִן הַסָּלוֹן מַגִּיעַ בֶּכִי. אִמָּא עֲיֵפָה, וְהַתִּינֹקֶת לֹא נִרְגַּעַת. טַל עוֹמֶדֶת לְיַד הַסַּפָּה וְשָׁרָה בְּקוֹל נָמוּךְ אֶת הַשִּׁיר שֶׁלָּהּ עַל הַיָּרֵחַ.
★לָה־לָה, יָרֵחַ קוֹפֵץ.
אַבָּא שׁוֹמֵעַ מַשֶּׁהוּ וּמֵצִיץ מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. „הִנֵּה אַתְּ!“ הוּא אוֹמֵר. „הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלַיִךְ.“ וְהוּא מְחַבֵּק אוֹתָהּ חָזָק.
★הִתְגַּעְגַּעְתָּ אֵלַי?
אַבָּא צוֹחֵק, אֲבָל הוּא עָסוּק: הוּא מְחַמֵּם בַּקְבּוּק לַתִּינֹקֶת. טַל נֶעֱלֶבֶת. הִיא נִכְנֶסֶת מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן עִם הַדֻּבּוֹן שֶׁלָּהּ וְלוֹחֶשֶׁת:
★גַּם אֲנִי כָּאן.
אִמָּא מְנַדְנֶדֶת אֶת הַתִּינֹקֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת בַּעֲדִינוּת: „טַל, בְּבַקָּשָׁה בְּשֶׁקֶט.“ טַל מִתְכַּוֶּצֶת. אַחַר כָּךְ הִיא זוֹחֶלֶת עַל הַשָּׁטִיחַ כְּמוֹ תִּינֹקֶת.
★גּוּ־גּוּ! גַּם אֲנִי כָּאן!
בַּבֹּקֶר טַל מַחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת רַעַשׁ. הִיא לוֹקַחַת כַּף עֵץ וְסִיר גָּדוֹל, וּמְתוֹפֶפֶת בַּמִּטְבָּח. הַתִּינֹקֶת בַּעֲרִיסָה פּוֹקַחַת עֵינַיִם וּבוֹכָה.
★בּוּם־בּוּם־בּוּם!
בָּעֶרֶב כֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים רַק עַל הַתִּינֹקֶת. „שֶׁקֶט... הִיא יְשֵׁנָה,“ לוֹחֵשׁ אַבָּא. טַל עוֹמֶדֶת בַּפֶּתַח שֶׁל הַסָּלוֹן וְשׁוֹתֶקֶת.
★גַּם אֲנִי כָּאן.
אִמָּא יוֹשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה וְהַתִּינֹקֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. אַבָּא מִתְכּוֹפֵף לְיָדָהּ, וּשְׁנֵיהֶם מְחַיְּכִים אֵלֶיהָ. טַל מַחְזִיקָה אֶת הַצִּיּוּר שֶׁלָּהּ, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה.
★וְהַצִּיּוּר שֶׁלִּי?
הַיּוֹם אִמָּא וְאַבָּא חוֹזְרִים הַבַּיְתָה. אִמָּא מְחַבֶּקֶת צְרוֹר קָטָן בִּשְׂמִיכָה יְרֻקָּה, וְטַל עוֹמֶדֶת בַּדֶּלֶת עִם צִיּוּר גָּדוֹל. „הִנֵּה הִיא,“ לוֹחֶשֶׁת אִמָּא.
★הִיא קְטַנָּה מְאֹד!

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים
קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:
אָחוֹת חֲדָשָׁה
טַל