במסיבת פורים בגן כולם מחופשים. גיל האריה צוחק בקול רם, אבל נוי שמה לב לדברים הקטנים ושואלת מה הוא באמת מרגיש.

נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!

• בּוֹאוּ נִמְצָא בַּתְּמוּנוֹת מָה רוֹעֵד אֵצֶל גִּיל, הַקּוֹל, הַיָּדַיִם אוֹ הָעֵינַיִם.

• הַיּוֹם הַקְשִׁיבוּ לְחָבֵר וְהִסְתַּכְּלוּ בּוֹ, וְאִם אֶפְשָׁר, שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מָה שְׁלוֹמְךָ?

פינת ההורה

אפשר להבין מה חבר מרגיש לא רק מהמסכה: מקשיבים לקול, מסתכלים על הגוף ועל העיניים, ושואלים.

שלוש שאלות לשיחה

  1. מה נוי שמעה, ראתה והבחינה, שהבינה שגיל מפחד?
  2. מה נוי שאלה את גיל? ומה היא עשתה אחרי שהוא סיפר?
  3. מתי מישהו שאל אותך מה את/ה מרגיש/ה, ואיך זה היה?

רעיון לבית

משחק "מה מתחת למסכה": מכינים מסכת נייר על מקל, ומשחקים רגש בלי מילים, בקול, בגוף ובעיניים. השני מנחש ושואל "מה מתחת למסכה?", ואז מתחלפים.

טיפ: כשהילד אומר "הכול בסדר" אבל הקול או הגוף אומרים אחרת, אפשר לתאר מה רואים בלי לפרש: "ראיתי שהידיים שלך מחזיקות חזק. רוצה לספר?"

משפט לשבוע: מה מתחת למסכה?

מָה לָמַדְנוּ?

אֶפְשָׁר לְהַקְשִׁיב, לְהִסְתַּכֵּל וְלִשְׁאֹל.

ליד שולחן נמוך עם שקיות משלוח מנות נוי נותנת שקית לגיל. המסכה מונחת על הכיסא והוא צוחק צחוק אמיתי.

בַּשֻּׁלְחָן מְחַלְּקִים מִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת: מַנְדָּרִינָה, בָּנָנָה וְעוּגִיָּה גְּדוֹלָה. נוֹי נוֹתֶנֶת אֶחָד לְגִיל. הוּא צוֹחֵק צְחוֹק אֲמִתִּי, וְנוֹי מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ וְאוֹמֶרֶת:

★גִּיל מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה!

12
הילדים מוחאים כפיים. גיל, מסכה בצד, מחייך חיוך רחב ואמיתי. נוי מחייכת לידו.

כֻּלָּם מוֹחֲאִים כַּף. טַל מַרְכִּינָה אֶת הַכֶּתֶר, וְאֵלִי מְנַפְנֵף בַּכְּנָפַיִם. גִּיל מַרְחִיק אֶת הַמַּסֵּכָה, וְאֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ.

★חִיּוּךְ אֲמִתִּי!

11
גיל ונוי הולכים יחד מול הילדים. גיל נוהם בביטחון גובר ונוי לצידו. דינה מחייכת.

דִּינָה קוֹרֵאת בְּשֵׁם גִּיל. הוּא וְנוֹי הוֹלְכִים יַחַד אֶל הַחֲזִית. גִּיל נוֹהֵם נְהִימָה קְטַנָּה, וְעוֹד אַחַת, וְהַנְּהִימָה גְּדֵלָה.

★אַרְ... אַרְרְר! אַרְיֵה!

10
נוי מושיטה לגיל כף יד פתוחה. הוא מסתכל בה, והפחד שלו מתרכך.

נוֹי לֹא אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין מַה לִּפְחֹד. הִיא אוֹמֶרֶת: „גַּם אֲנִי פּוֹחֶדֶת, כְּשֶׁכֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים. אֶפְשָׁר לָלֶכֶת יַחַד.“

★נֵלֵךְ יַחַד.

9
גיל מוריד את המסכה, ופניו הרציניות והמודאגות נראות. נוי מקשיבה.

גִּיל מוֹרִיד אֶת הַמַּסֵּכָה קְצָת. „אֲנִי פּוֹחֵד,“ הוּא לוֹחֵשׁ. „בַּמִּצְעָד כֻּלָּם יִסְתַּכְּלוּ עָלַי, וַאֲנִי צָרִיךְ לִנְהוֹם לְבַד.“

★אֲנִי פּוֹחֵד.

8
נוי וגיל יושבים זה לצד זה על השטיח בפינה שקטה של החדר. נוי מסתכלת בו בעדינות.

נוֹי יוֹשֶׁבֶת לְיַד גִּיל. „גִּיל, אֲנִי לֹא רוֹאָה אֶת הַפָּנִים שֶׁלְּךָ,“ הִיא לוֹחֶשֶׁת, וּמַמְתִּינָה, וְלֹא מְמַהֶרֶת.

★מָה מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה?

7
נוי נושמת עמוק והולכת לאט לעבר גיל, מעל השטיח. ברקע הילדים רוקדים.

נוֹי מַכִּירָה אֶת זֶה. כְּשֶׁהִיא מִתְכַּדֶּרֶת, גַּם לֹא רוֹאִים מָה בִּפְנִים. הִיא נוֹשֶׁמֶת עָמֹק וְהוֹלֶכֶת אֶל גִּיל, צַעַד אַחַר צַעַד.

★אֲנִי שׁוֹאֶלֶת.

6
תקריב: גיל מרים את המסכה הצוחקת לרגע ועיניו רטובות ומביטות למטה. נוי רואה זאת.

גִּיל מֵרִים אֶת הַמַּסֵּכָה רֶגַע, כְּדֵי לְנַגֵּב אֶת הָעֵינַיִם. הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ מַבִּיטוֹת עַל הָרִצְפָּה, וְהֵן רְטוּבוֹת. הַמַּסֵּכָה צוֹחֶקֶת, אֲבָל הָעֵינַיִם לֹא.

★מָה מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה?

5
הילדים רוקדים באמצע החדר. גיל לבד ליד הקיר, אוחז במקל בשתי ידיים, והמסכה מול פניו. נוי מביטה בו מרחוק.

דִּינָה מַכְרִיזָה: „עוֹד מְעַט מִצְעַד תַּחְפּוֹשׂוֹת!“ הַמּוּזִיקָה מַתְחִילָה וְכֻלָּם רוֹקְדִים. גִּיל עוֹמֵד לְיַד הַקִּיר וּמַחֲזִיק אֶת הַמַּקֵּל חָזָק, וְהַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ רוֹעֲדוֹת.

★הוּא לֹא רוֹקֵד.

4
גיל האריה צוחק בקול ומנופף במסכה. נוי עומדת קרוב, מטה את ראשה ומקשיבה.

גִּיל נוֹהֵם וְצוֹחֵק בְּקוֹל רָם מְאוֹד. „הַכֹּל בְּסֵדֶר!“ הוּא אוֹמֵר מַהֵר. נוֹי שׁוֹמַעַת: הַצְּחוֹק שֶׁלּוֹ גָּדוֹל, אֲבָל קְצָת רוֹעֵד.

★מָה מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה?

3
טל המלכה, אלי הדבורה וגיל האריה עומדים יחד בחדר המקושט ונראים גאים בתחפושות.

טַל מַלְכָּה עִם כֶּתֶר מִנְּיָר, אֵלִי דְּבוֹרָה עִם כְּנָפַיִם רַכּוֹת, וְגִיל אַרְיֵה. הַמַּסֵּכָה שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה וְרַכָּה, עַל מַקֵּל, עִם חוֹרִים רְחָבִים לָעֵינַיִם.

★גִּיל הָאַרְיֵה!

2
חדר הגן מקושט בשרשראות נייר. הילדים מחופשים נכנסים. נוי החיפושית, בלי מסכה, מסתכלת על כולם.

בַּגַּן מְסִבַּת פּוּרִים! נוֹי לוֹבֶשֶׁת כְּנָפַיִם אֲדֻמּוֹת עִם נְקֻדּוֹת, כְּמוֹ חִפּוּשִׁית. הַיּוֹם כֻּלָּם נִרְאִים אַחֶרֶת, וְנוֹי אוֹהֶבֶת לְהִסְתַּכֵּל.

★פּוּרִים שָׂמֵחַ!

1
קובי

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים

קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:

מַסֵּכָהתַּחְפֹּשֶׂתמִצְעָדמִשְׁלוֹחַ מָנוֹתפּוֹחֵדלִשְׁאֹל
שאלה לפני הסיפורמה אתם אוהבים ללבוש בפורים? ואיך אפשר לדעת מה חבר מרגיש?
ההורה קורא הילד קורא
סִפְרוֹנֵי קְרִיאָה · 15

מָה מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה?

נוֹי

●●○○ שלב 2 · מצטרפים