חבר חדש מגיע לגן, והוא קצת שונה: אורי גור האריות נוסע בכיסא גלגלים. גיל מסתכל, שואל, ומגלה כמה הם דומים.
נִפָּגֵשׁ בַּסִּפְרוֹן הַבָּא!

עַכְשָׁו תּוֹרְכֶם!
• בּוֹאוּ נִמְצָא שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ חָבֵר.
• מָחָר נִשְׁאַל חָבֵר: אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְשַׂחֵק?
פינת ההורה
כל אחד שונה קצת, וגם אוהבים הרבה אותם דברים. שואלים בכבוד ומשחקים ביחד.
שלוש שאלות לשיחה
- מה גיל שאל את אורי, ומה אורי ענה?
- מה אורי וגיל אוהבים לעשות שניהם?
- במה אתם קצת שונים מחברים שלכם, ומה אתם אוהבים לעשות יחד?
רעיון לבית
משחק כדורגל על הרצפה: יושבים או עומדים, מגלגלים כדור גדול ורך בין שתי כריות. לפני כל משחק שואלים זה את זה: "איך אתה רוצה לשחק?" ובוחרים יחד את הכללים.
משפט לשבוע: גם אני אוהב!


מָה לָמַדְנוּ?
שׁוֹנִים קְצָת, וְאוֹהֲבִים הַרְבֵּה דְּבָרִים דּוֹמִים.
בְּסוֹף הַיּוֹם יוֹשְׁבִים כֻּלָּם עַל הַדֶּשֶׁא, וְהַכַּדּוּר שָׁקֵט בֵּינֵיהֶם. אוֹרִי מַתְחִיל לָשִׁיר, גִּיל מַצְטָרֵף, וְכֻלָּם שָׁרִים, כָּל אֶחָד בְּקוֹל אַחֵר.
★גַּם אֲנִי שׁוֹנֶה!
עַכְשָׁו תּוֹרוֹ שֶׁל אוֹרִי. הוּא מְגַלְגֵּל אֶת הַכַּדּוּר, חָזָק וְיָשָׁר, וְגִיל קוֹפֵץ לְכָל כִּוּוּן! הַכַּדּוּר חוֹלֵף בֵּין הַכָּרִיּוֹת. טַל וְנוֹי מוֹחֲאוֹת כַּפַּיִם.
★גּוֹל! גּוֹל לְאוֹרִי!
שְׁתֵּי כָּרִיּוֹת גְּדוֹלוֹת הֵן הַשַּׁעַר. גִּיל מְגַלְגֵּל אֶת הַכַּדּוּר, וְאוֹרִי עוֹצֵר אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. „לִדְחֹף אוֹתְךָ קְצָת?“ שׁוֹאֵל גִּיל. „לֹא, תּוֹדָה, אֲנִי נוֹסֵעַ לְבַד!“
★הִצַּלְתִּי! שׁוּב!
גִּיל מֵבִיא כַּדּוּר גָּדוֹל וְרַךְ. הוּא לֹא מַחְלִיט לְבַד: „אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְשַׂחֵק?“ אוֹרִי עוֹצֵר, הַבְּלָמִים נִנְעָלִים. „עַל הָרִצְפָּה!“
★אֲנִי שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר!
אוֹרִי מַבִּיט בְּגִיל וְשׁוֹאֵל: „לָמָּה אַתָּה כָּל כָּךְ רוֹעֵשׁ?“ גִּיל חוֹשֵׁב. לְטַל אֹזֶן אַחַת מְקֻפֶּלֶת, וְנוֹי מִתְכַּדֶּרֶת כְּשֶׁרוֹעֲשִׁים. גִּיל מְחַיֵּךְ וְעוֹנֶה:
★כָּכָה אֲנִי! רוֹעֵשׁ וְשָׂמֵחַ!
אַחַר כָּךְ בּוֹנִים מִגְדָּל מִקֻּבִּיּוֹת עֵץ גְּדוֹלוֹת עַל שֻׁלְחָן נָמוּךְ. הַמִּגְדָּל שֶׁל גִּיל נוֹפֵל, בּוּם! הַמִּגְדָּל שֶׁל אוֹרִי עוֹמֵד גָּבוֹהַּ. „אֲנִי אוֹהֵב לִבְנוֹת!“
★גַּם אֲנִי אוֹהֵב!
בִּזְמַן שֶׁמְּחַכִּים לַכַּדּוּר, אוֹרִי שָׁר בְּקוֹל רָם מְאֹד. „אֲנִי אוֹהֵב לָשִׁיר הֲכִי חָזָק בַּגַּן!“ הוּא קוֹרֵא. גִּיל מַקְשִׁיב, וְאָז שָׁר גַּם הוּא, עוֹד יוֹתֵר חָזָק!
★גַּם אֲנִי אוֹהֵב!
גִּיל בּוֹעֵט בַּכַּדּוּר, חָזָק וְגָבוֹהַּ! הַכַּדּוּר עָף מֵעַל הַגָּדֵר וְנֶעֱלָם. גִּיל מַסְמִיק. אוֹרִי צוֹחֵק: „הַכַּדּוּר הוֹלֵךְ לְטִיּוּל!“
★הַכַּדּוּר בָּרַח!
גִּיל חוֹשֵׁב שֶׁכַּדּוּרֶגֶל זֶה לָרוּץ, וְאוֹרִי לֹא רָץ. אֲבָל אוֹרִי רוֹאֶה אֶת הַכַּדּוּר וְעֵינָיו נוֹצְצוֹת. „כַּדּוּרֶגֶל! אֲנִי אוֹהֵב כַּדּוּרֶגֶל!“
★גַּם אֲנִי אוֹהֵב!
גִּיל שׁוֹאֵל: „לָמָּה אַתָּה יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא?“ אוֹרִי צוֹחֵק וְעוֹנֶה: „הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי לֹא רָצוֹת. אָז הַגַּלְגַּלִּים רָצִים בִּמְקוֹמָן!“
★הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלִּי מַהִירִים!
גַּלְגַּלִּים מִתְגַּלְגְּלִים בַּשְּׁבִיל. אוֹרִי, גּוּר אֲרָיוֹת עִם רַעֲמָה קְטַנָּה, נוֹסֵעַ בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים צִבְעוֹנִי. גִּיל עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל, וּמִסְתַּכֵּל.
★גִּיל מִסְתַּכֵּל.
בַּבֹּקֶר הַגַּנֶּנֶת דִּינָה מְחַיֶּכֶת. „הַיּוֹם מַגִּיעַ חָבֵר חָדָשׁ לַגַּן,“ הִיא אוֹמֶרֶת. גִּיל מְחַבֵּק אֶת הַכַּדּוּר הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ וְקוֹפֵץ מִשִּׂמְחָה.
★חָבֵר חָדָשׁ!

לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים
קוֹרְאִים יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַחֲדָשׁוֹת:
שׁוֹנֶה כָּמוֹנִי
גִּיל וְאוֹרִי